בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על בבא מציעא פ״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא פ״ט ע״א:ח׳ רש"י על בבא מציעא פ״ט ע״א:י׳ »
מקור בבא מציעא פ״ט א:ט׳
9 תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף וְהָאוֹפֶה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה, דְּאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. וַהֲלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר!
פירוש רש"י על בבא מציעא פ״ט א:ט׳
9 הלש - משנתן המים וגילגל נתחייב בחלה ועדיין צריכה ללוש ולשוף ולבעוט הרבה:
10 והמקטף - עורך וטח פניה:
11 ותיפוק ליה משום מעשר - והלא נגמרה מלאכתו למעשר וטחינה והרקדה דמקמי לישה נמי לא אכיל:
« רש"י על בבא מציעא פ״ט ע״א:ח׳ רש"י על בבא מציעא פ״ט ע״א:י׳ »